ארבע מצוות פורים

במגילת  אסתר (ט,כב) נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים". שתי המצוות הללו באו לקרב ולאחד, בין איש לרעהו ובין הנותן לאביון.

יש לתת לפחות לשני עניים, לכל אחד מהם – לפחות 'פרוטה' בכסף או במאכל.

אם ברצונך, אנו במרכז חלוקת המזון של מרכז החסד חב"ד יכולים להיות שלוחיך לתת בשמך מתנות לאביונים, ביום הפורים עצמו. למתנות לאביונים אונליין לחץ כאן

אמרו חז"ל: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט יד – נותנים לו", ומקיימים בזה את המצווה, מכיוון שהיא לא רק בגדר צדקה אלא גם בגדר שמחה.

יש להשתדל שלא לתת לעני בפרסום, אלא לעשות זאת בחשאי ובדרך כבוד.

וכתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח [את ליבם] … דומה לשכינה, שנאמר (ישעיה נז): 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'".

נאמר במגילה (ט,יט): "לעשות אותם ימי… משלוח מנות איש לרעהו", ופירשו חז"ל שלכל הפחות צריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח – משובח.

שני טעמים נאמרו במצווה זו: א) כדי שיהיו לכל משפחה צורכי סעודת פורים בהרווחה ובשפע (ותיקנו לשלוח מנות לכול, שלא לבייש את מי שאין לו). ב) להרבות שלום ורֵעות בעם-ישראל.

יש לשלוח מאכלים ו/או משקאות מוכנים לאכילה. יש הסבורים ששתי המנות צריכות להיות מסוגים נבדלים. לכתחילה יש לדאוג שה'מנות' יהיו מכובדות בכמותן ובאיכותן כראוי לנותן ולמקבל, ולפחות 'כזית' בכל מנת מאכל ו'רביעית' (86 גרם) בכל מנת משקה.

יש לשלוח את המנות ביום הפורים ולא בליל פורים.

גם נשים ובנות חייבות במצווה זו, וכמו-כן בכל מצוות הפורים, ועל ההורים לחנך את בניהם ובנותיהם לכך.

יש לשלוח איש לרעהו ואישה לרעותה (אבל 'מתנות לאביונים' אפשר לתת גם איש לאישה ולהפך).

לכתחילה מהדרים לשלוח על-ידי שליח. אפשר לשלוח גם על-ידי ילד, אך צריך לוודא שהמשלוח אכן הגיע ליעדו.

אָבֵל חייב במשלוח מנות, אפילו בתוך ה'שבעה', אך לא ישלח דברי שמחה ותפנוקים. הרמ"א כתב שאין שולחים מנות לאָבֵל (מי ששרוי בתוך י"ב חודש אחר פטירת אביו או אימו או בתוך שלושים יום לשאר הקרובים), וגם רבים מהספרדים נזהרים בזה.

חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים. זמנה של הסעודה הוא ביום הפורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה – אין יוצאים בכך ידי חובה. במהלך היום, זמנה הוא בצהרי היום לאחר המנחה. אמנם לדעת השל"ה יש לערוך את הסעודה השכם בבוקר, שהוא זמן אכילת המלכים, ואז ערכה אסתר המלכה את סעודתה עם אחשוורוש והמן.

לפני הסעודה טוב ללמוד תורה קצת, אך לא יותר מידי – שלא ישכח את הסעודה. סעודה זו יש לערוך לאחר תפילת המנחה (כדי שלא ישתכר וישכח להתפלל). יש להתחיל את הסעודה מבעוד יום (ולאכול אז לפחות כזית), ויכול להמשיך בליל מוצאי פורים; ואדרבה – כך המנהג בפועל, כדי להמשיך את שמחת פורים גם ללילה. וגם בברכת המזון במוצאי הפורים אומרים "על הניסים".